יום ד', כח’ בתשרי תשע”ח
מחקר ענק של ה-FDA: ריטלין לא מסוכן לילדים

עוד על קשב וריכוזארה"ב אישרה ריטלין לילדים - כבר מגיל 4לבן הזוג שלך יש הפרעות קשב וריכוז - כך תשרדו את הזוגיות מחקר ענק של ה-FDA: ריטלין לא מסוכן לילדים מחקר שיזם ה-FDA ונערך על יותר מ-1.2 מיליון ילדים ובני נוער מצא כי בניגוד לחשש התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בטוחות לשימוש ואינן מגבירות את הסיכון לבעיות בלב, לדום לב או לשבץ מוחי ד"ר איתי גל פורסם: 01.11.11, 22:17 תרופות להפרעות קשב והיפראקטיביות אינן מגבירות את הסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי או מוות פתאומי: כך מגלה מחקר רחב היקף שכלל מעל מיליון ילדים ובני נוער. ממצאי המחקר סותרים את החשש העקרי שהובע עד כה בקרב רופאים ומטופלים. המחקר החדש הוא אחד מתוך שלושה מחקרים אותם יזם מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לאחר שנתקבלו דיווחים בשנת 2006 על התקפי לב, שבץ מוחי ודום לב בקרב מספר ילדים שנטלו את התרופות. הדיווחים הובילו אז גם את איגוד הלב האמריקני להוציא מסמך הנחיות בו נדרשו הרופאים לוודא כי המטופלים אינם סובלים ממחלות לב. עתה בדקו החוקרים מאוניברסיטת ונדרבילט את נתוניהם של 1,200,438 ילדים ריטלין לילדים - כבר מגיל 4 גם לזאטוטים / ד"ר איתי גל כך קובע האיגוד האמריקני לרפואת ילדים. עד היום קבעו ההנחיות כי רק ילדים בני 6 ומעלה יוכלו להיות מטופלים בתרופה. החוקרים: כך נגביר סיכוי הילדים להצליח בביה"ס. בישראל, בינתיים, אין שינוי בהנחיות משרד הבריאות למתן התרופה ובני נוער מגילאי שנתיים עד 24 שנים וערכו רישום של השימוש בתרופות להפרעות קשב ונתוני התחלואה השונים במהלך שנות המחקר בקרב המטופלים בתרופות אלה. מהמחקר עלה כי נטילת התרופות להפרעות קשב, כמו ריטלין, קונצרטה ואדראל, לא הגבירה את הסיכון לבעיות לב ובהן התקף לב, מוות פתאומי או שבץ מוחי. בהמשך בדקו החוקרים נתונים ממחקרים נוספים שאף הם הראו כי התרופות להפרעות קשב אינן מגבירות את הסיכון לבעיות בלב. ריטלין: התגלה לפני כ-50 שנה החומר ממנו מורכב ריטלין הוא מתילפנידייט, חומר מעורר. הוא פועל בדרך לא ברורה על מערכת העצבים באופן פרדוקסלי - במקום לעורר הוא גורם לריכוז וקשב חד יותר אצל הלוקים ב-ADHD. הריטלין נתגלה לפני כ-50 שנה. התרופה שימשה תחילה לטיפול בדיכאון, אך אז התברר כי היא ממתנת תופעות של הפרעות קשב ומגבירה את יכולת הריכוז, ההישגים בלימודים, היכולת לתפקד בבית ואת ההערכה העצמית. החומר מתילפנידייט משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לקפאין, אך בעוצמה רבה יותר, שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטמינים. מחקר שנערך בארצות הברית, שעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, מצא שריטלין מגביר את רמתו של המעביר העצבי דופמין במוח. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד. לא כל רופא בישראל מורשה לנפק מירשם לריטלין. התרופה, כמו גם אחיותיה סטרטרה וקונצרטה, מותרת לניפוק רק על ידי מומחים לפסיכיאטריה או נוירולוגיה ולאחר אבחון הכולל אבחון פסיכולוגי ומבחן TOVA, בו יושב המטופל מול מחשב ועוקב אחר תנועות משעממות של אובייקטים על המסך. המטופל נוטל ריטלין לאחר המטלה ושב לבצע אותה. לאחר אלה על רופא המשפחה או רופא הילדים לשלול הפרעות אחרות המתבטאות כהפרעת קשב וריכוז, כמו הפרעות בבלוטת התריס (היפר או היפותירואיזידם), צליאק, אנמיה, מחסור בויטמינים מסוג B, ליקוי ראיה וליקוי שמיעה. לא ברור עדיין מה טומנים בחובם השינויים האחרונים והאם רופאי המשפחה יאותו לרשום ריטלין לכל מטופל החפץ בתרופה.